בדיקת אולטרסאונד היא תהליך רפואי נפוץ שמשמש לזיהוי בעיות רפואיות בגוף באמצעות השימוש בגלי קול גבוהים שמופצים לעבר חלקי הגוף. במהלך הבדיקה, מומחה רפואי או טכנאי מומחה יפעיל את הגלי האולטרסאונד וישתמש במסכי מחשב על מנת לצפות בתמונה שמתקבלת על ידי השתקפות הגלים האלה על האיברים הפנימיים של הגוף.
בדיקת אולטרסאונד משמשת לאבחון בעיות רפואיות שונות כמו כיסים בפצעים, צמיחת גושים וטיסות על הגוף, בדיקת ריאות, בדיקות לב, בדיקות בטן ובדיקות בפרקים.
הבדיקה אינה פוגעת בגוף ואינה מסוכנת, ולכן נחשבת לאחת הבדיקות הפשוטות והמהירות ביותר ברפואה. בנוסף, כיום קיימים מכשירים מתקדמים שמאפשרים לבצע בדיקת אולטרסאונד עם דיוק גבוה יותר ומאפשרים לצפות באיברים הפנימיים של הגוף בצורה יותר מדוייקת.
איזה סיבות יש לבצע בדיקת אולטרסאונד
עשויות לכלול חשש על מחלות כמו כיסים בשד, גידולים במעי הדק או הגס, ותופעות לב, כגון השלשול הגדול, השלשול הקטן, ומחלות בלוטת התריס. בדיקת אולטרסאונד יכולה לסייע לרופאים לאבחן את הבעיה במהירות ובצורה יעילה יותר, וכן להתחיל את הטיפול במה שהוא בצורה מדויקת יותר.
בכל מקרה, חשוב לזכור כי כל בדיקה רפואית צריכה להיות תחת ההנחייה של רופא מוסמך ולא יש להשתמש בתוצאות הבדיקה לצורך דיאגנוזה או טיפול לבד.
מהי בדיקת אולטרסאונד?
בדיקת אולטרסאונד (UltraSound, או בקיצור – US), המכונה גם הדמיית אולטרסאונד או בדיקת סונר, הינה בדיקה רפואית נפוצה המשתמשת בגלי קול בתדר גבוה בכדי ליצור תמונות של איברים ורקמות בתוך הגוף. הבדיקה אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה.
באלו מצבים מבצעים בדיקת US?
בדיקת אולטרסאונד מתבצעת ממגוון סיבות ויכולה לשמש בכדי לאבחן ולנטר מגוון רחב של מצבים רפואיים, לדוגמה:
- אבחון ומעקב הריון – החל מבדיקות ראשוניות לאבחון הריון וזיהוי הריון תקין וגיל ההריון ועד למעקב הריון וסקירת מערכות מלאה של העובר, במהלכה ניתן לראות את מרבית איברי העובר (מאצבעות הרגליים ועד למבנים מוחיים מורכבים).
- זיהוי מחלות בכבד ודרכי מרה – החל מכבד שומני או אבנים בכיס מרה ועד למחלות מורכבות וממאירות.
- הדגמת כליות ודרכי שתן – הדגמת אבנים, הרחבה של מערכת השתן על רקע חסימה או פתולוגיות רפואיות שונות בכליות, בשלפוחית השתן ובדרכי השתן.
- הדגמת דלקות באיברים פנימיים שלעיתים מצריכות התערבות ניתוחית – למשל, דלקת בכיס מרה או דלקת בתוספתן (=אפנדציט).
- הדמיית שד – כחלק ממעקב שגרתי או במידה וקיים גוש שיש לבחון את אופיו (ממאיר? שפיר?).
- הדמיית הלב – הבדיקה מדגימה גם את מבנה הלב וגם את תפקודו, שכן מדובר בבדיקה דינמית, אשר מאפשרת לנו לראות את הלב מתכווץ ומזרים דם לגופנו בזמן אמץ.
- הדמיה של רקמות רכות – שרירים, גידים ואפילו עצבים.
- הנחייה של הליכים רפואיים – כדוגמת ביופסיה מהשד או מהכבד. במצב זה, בדיקת האולטרסאונד מתרחשת ממש בעת נטילת הדגימה, על מנת שיהיה ניתן לזהות את המיקום שאותו יש לדגום.
הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הבדיקה
מכונות אולטרסאונד משתמשות ב"מתמר", אשר מונח על העור ופולט גלי קול בתדר גבוה לתוך הגוף. גלי הקול "מתנגשים" באיברים והרקמות בתוך הגוף ומוחזרים חזרה לכיוון ה"מתמר", ובהתאם לצפיפות האיברים השונים נוצרת תמונה (הנקראת תמונה סונוגרפית) בזמן אמת, אותה ניתן לראות על מסך המכשיר או להדפיסה. הטכנולוגיה מאחורי הדמיית אולטרסאונד מבוססת על עקרונות הפיזיקה של גלי קול. מדובר בבדיקה דינמית, כלומר – ניתן לראות תמונה או סרטון. נשתמש בסרטון כשנרצה למשל להעריך את תנועות העובר או את תפקוד הלב.
כיצד בדיקת אולטרסאונד מתבצעת?
במהלך בדיקת אולטרסאונד המטופל ישכב על מיטת טיפולים, הבודק (טכנאי אולטרסאונד או רופא) יימרח ג'ל מיוחד על העור באזור שמיועד להיבדק. הג'ל עוזר לשדר את גלי הקול ולשפר את איכות התמונה. לאחר מריחת הג'ל מניחים את ה"מתמר" של האולטרסאונד על העור באותו אזור ומזיזים אותו בכדי להצליח ללכוד תמונות טובות של המבנים הפנימיים. ההליך לרוב אינו כואב, אך יתכנו מקרים בהם יש צורך ללחוץ מעט על האזור בשביל לקבל תמונה טובה יותר, מה שכרוך במעט אי נעימות. הבדיקה לרוב נמשכת בין רבע שעה לשעה.
האם לבדיקה יש תופעות לוואי או סיכונים?
בדיקות אולטרסאונד נחשבות לבטוחות ואינן משתמשות בקרינה מייננת. בניגוד לצילומי רנטגן או CT, אין סיכון לחשיפה לקרינה מזיקה במהלך בדיקת אולטרסאונד. עם זאת, במקרים מסוימים, הג'ל המשמש במהלך ההליך יכול לגרום לגירוי בעור או לתגובות אלרגיות – אולם מדובר בתגובה נדירה. אחרי הבדיקה אמורים להרגיש מצוין ולחזור לשגרה באופן מיידי.
האם נדרשת הכנה לבדיקה?
לעיתים יש צורך בצום, למשל בצורך להעריך את כיס המרה, אשר במצב תקין מתרוקן לאחר ארוחה – מה שמקשה על הבודק למצוא אותו ולראות אותו כמצופה. בדומה, לעיתים בהדגמה של מערכת השתן או המערכת הגניקולוגית – ישנו צורך להגיע עם שלפוחית מלאה או ריקה, בהתאם לסוג הבדיקה. יש לשים לב להנחיות הספציפיות לכל בדיקה או לוודא אותן מראש מול הרופא המטפל או המכון הבודק.
מי אחראי על פיענוח תוצאות הבדיקה?
מי שאמור לפענח את הבדיקה הוא רדיולוג, שהינו רופא המתמחה באופן פרטני בפיענוח בדיקות הדמיה – בכדי לפענח בדיקות אולטרסאונד יש צורך בניסיון רב וברמת מיומנות גבוהה במיוחד.
הרדיולוג מקבל את הצילומים ו/או הסרטונים מהבדיקה, מפענח אותם ושולח את התשובה.
לרוב ניתן לקבל את התשובה באופן ישיר, דרך הממשק האלקטרוני או האפליקציה של קופת החולים אליה המטופל משתייך. יש לציין כי גם רופאים מומחים מדיסציפלינות אחרות (למשל – גניקולוגים) יכולים לעבור התמחות ספציפית בבדיקות אולטרסאונד ובפענוחן, בתחום בו הם מומחים.
בכדי לקבל ניתוח מפורט וברור של תוצאות הבדיקה, יש לגשת לרופא אשר היפנה את המטופל לבדיקה (ניתן לעבור בדיקת אולטרסאונד רק עם הפניה).
בשונה מבדיקות אחרות, בבדיקת אולטרסאונד ישנה חשיבות גם למיומנות הבודק ולא רק למיומנות המפענח, שכן לא תמיד פשוט להדגים כראוי את המבנים השונים, ובדיקה טובה דורשת את היכולת להדגים את אותם מבנים באופן המיטבי ביותר.
חשוב לציין, שכאשר הבדיקה מתבצעת באופן פרטי לרוב היא מבוצעת על ידי רופא מומחה הן בביצוע הבדיקה והן בפענוח של הממצאים.
לסיכום, בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה מהירה, יעילה ולא פולשנית, אשר טומנת בחובה יתרונות רבים וכאמור, במקרים מסוימים בכוחה גם להציל חיים.
בשונה ממרבית הבדיקות, בדיקת אולטרסאונד היא גם בדיקה דינמית, אשר מאפשרת לראות את האיברים הפנימיים בתנועה ולבחון את תפקודם.
כמובן, שבכדי ליהנות מכל היתרונות של הבדיקה, קיימת חשיבות גבוהה ליישם את כל ההנחיות הניתנות לגבי ההתנהלות לפני הבדיקה, במהלכה ולאחריה – וחשיבות גבוהה אף יותר לניסיונו ומקצועיותו הן של הבודק והן של מפענח הבדיקה.
